ביאור:בראשית לה כח

בראשית לה כח: "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה כח.

יְמֵי יִצְחָק

כשיצחק היה נער, יצחק עבר נסיון לראות אם הוא יהיה מוכן לעלות לעולה.
כשיצחק היה כבן ארבעים עבד אברהם, בפקודת אברהם, הביא לא אישה.
בגיל שישים נולדו ליצחק שני בנים: עשו ויעקב, ככתוב: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (ביאור:בראשית כה כו)
יצחק היה בן מאה כאשר עשו התחתן עם שתי נשים, ככתוב: " וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד).
זמן מה אחר כך, יצחק נתן את ברכתו ליעקב, ואחר כך הוא הודיע ליעקב: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (ביאור:בראשית כח א). עשו שמע את דברי יצחק והבין "כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו" (ביאור:בראשית כח ח) והוא נשא את "מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט). יהודית ובשמת בת אילן החיתי לא ילדו לעשו ילדים, עד שעשו לקח את מחלת בת-ישמעאל. אפשר להניח שיעקב נשלח לחרן זמן קצר אחרי ברכת יצחק ליעקב, כאשר עשו היה כבן 41 שנים.

תפקידו של יצחק נגמר כאשר יעקב עזב לחרן. מאז והלאה הכתוב לא מתאר מה יצחק אמר ומה הוא עשה, מלבד העובדה שיצחק קבר את רבקה במערת המכפלה.

מצבו הבריאותי של יצחק בגיל 101

נאמר על יצחק:

"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת" (ביאור:בראשית כז א)
יצחק שומע אבל לא כל כך טוב: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כז כב)
יצחק די מבולבל וקל לשקר לו: "וַיֹּאמֶר: אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר: אָנִי" (ביאור:בראשית כז כד)
יצחק נהנה לאכול, ואכל את המטעמים שהכינו לו: "וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (ביאור:בראשית כז כב)
ייתכן שהחוש החזק שנשאר ליצחק היה חוש ריח: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ" (ביאור:בראשית כז כז)
אולם הוא מדבר צלול וברור: ככתוב "... הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (ביאור:בראשית כז כט).
יצחק מדבר ברציפות ולא צריך לנשום באמצע, או לחשוב מה להגיד.
מוחו צלול והוא מבין שהוטעה "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (ביאור:בראשית כז לג) אבל מסוגל לזכור מה הוא אמר, ולתת לעשו ברכה חדשה ושונה.
יצחק זוכר את ברכת אלוהים לאברהם ולו, וחוזר עליה בברכתו ליעקב.

לסיכום - יצחק בגיל 101 היה זקן מוגבל, אבל מתפקד לגמרי - שומע, מבין ועונה.

מצבו הבריאותי של יצחק בגיל 180

לבטח מצבו הבריאותי לא השתפר.

בשלב מסוים שלא אמרו לנו מתי, ייתכן שכאשר עשו עזב אותו. הוא נעשה אדיש לעולם. קברו את רבקה במערת המכפלה, אבל לא נאמר מתי. יצחק כנראה לא תפקד בכלל כשרבקה נפטרה. הוא לא הזמין את יעקב ולא הלך ליעקב. הוא לא אמר כלום לבני-יעקב. הוא לא הגיב כשיוסף נעלם. הוא היה חי אבל כבר היה בעולם אחר.